ר-צ פלסט בע"מ נ' נאור ואח'

פסק דין

האם סך של 35,000 ₪, שפסק בית משפט לטובת התובעת כשכר טרחה במסגרת הליך משפטי שנוהל נגדה, ואשר בו יוצגה בידי הנתבעים, ואשר נמסר לידי הנתבעים, צריך לעבור לידי התובעת – או שמא מדובר בחלק משכר הטרחה המוסכם בין הצדדים?

זו השאלה העומדת להכרעה בהליך שלפניי.

התובעת בהליך זה נתבעה בהליך אזרחי, במסגרת ת"א 914/07 רפאל תבניות בע"מ נ' ר.צ. פלסט בע"מ בבית משפט השלום באשקלון (להלן: "ההליך הקודם"), תביעה בהיקף של למעלה מחצי מיליון ₪. הנתבעים, עורכי דין שותפים במשרד נאור-אפשטיין ושות' (להלן: "המשרד"), הם שייצגו את התובעת בתביעה וניהלו את הגנתה.

התביעה בהליך הקודם נדחתה, ובית המשפט חייב את מגיש ההליך הקודם לשאת בשכר טרחת עורכי דינה של התובעת דכאן בסך של 35,000 ₪. הסכום הועבר לידי הנתבעים, וכאשר דרשה התובעת לקבלו לידיה, טענו הנתבעים, כי הם זכאים לסכום זה כשכר טרחתם. משלא הצליחו הצדדים לבוא לכלל הסכמה – הוגשה התביעה שלפניי.

אין מחלוקת של ממש בין הצדדים, כי לא נכרת הסכם שכר טרחה מסודר בקשר עם הייצוג בהליך הקודם. אין גם מחלוקת, כי התובעת שילמה שכר טרחה בסך של 12,868 ₪ (להלן: "התשלום המוסכם"). לטענת התובעת, סכום זה היה מלוא סכום שכר הטרחה שסוכם, ואילו הנתבעים טוענים, כי הוסכם בין הצדדים, כי שכר הטרחה יורכב מהתשלום המוסכם, אולם מאחר שסכום זה הוא נמוך, כך נטען, מן התשלום המקובל במשרד לטיפול בתיקים מסוג ההליך הקודם, אזי ככל שיפסוק בית המשפט שכר טרחה לטובת התובעת דכאן, יהיה המשרד זכאי לסכום שכר הטרחה שייפסק.

חשוב לציין, כי אף שבדיון לפניי עלתה הסוגיה המשפטית מתחום דיני האתיקה המקצועית, קרי – למי שייך שכר הטרחה שנפסק בהליך משפטי, ללקוח או לעורך הדין – סוגייה זו, שנדונה והוכרעה זה מכבר, כלל אינה טעונה דיון במקרה שלפניי, שכן הצדדים אינם חלוקים בה כלל ועיקר: מוסכם, כי בהעדר הסכמה אחרת בין עורך דין ולקוחו, שייך שכר הטרחה שנפסק במסגרת פסק דין ללקוח.

המחלוקת היחידה בין הצדדים היא מחלוקת עובדתית, שעניינה – מהו תוכנו של הסכם שכר הטרחה שנערך בעל פה בין התובעת ובין הנתבעים.

להשלמת התמונה יצוין עוד, כי בעלי המניות של התובעת היו, בתקופה הרלוונטית להתקשרות ולניהול ההליך הקודם, שניים: מר שמואל פיטשון ומר ירון אביב. מר אביב הוא אחיו של הנתבע 3, שותף במשרד עורכי הדין. עובדה זו יש בה, אולי, כדי לשפוך אור על ההתנהלות שבין הצדדים בהליך זה, כפי שיבואר להלן.

כבר בפתח הדברים יש לציין, כי מוטב היה אילו הקפידו הנתבעים לערוך הסכם שכר טרחה בכתב עם התובעת. אף שמן הבחינה החוקית הצרה, אין הבדל של ממש בין הסכם שכר טרחה בין עורך דין ובין לקוחו ובין כל הסכם מסחרי אחר, הרי שאני סבור, שלנוכח מערכת היחסים המיוחדת שבין עורך דין ובין לקוח, ולנוכח העובדה שעורך הדין מחזיק בידיו עוצמה רבה ביחס ללקוחו, יש בעריכת הסכם שכר טרחה כתוב, מפורט ומפורש, כדי להבטיח שיחסי האמון המיוחדים הנדרשים לשם מילוי תפקידו של עורך הדין לא יועכרו בשל מחלוקות שכר טרחה הנובעות מקצר אמיתי בתקשורת שבין הצדדים.

עריכת הסכם שכר טרחה כתוב מגנה – בראש ובראשונה – על עורך הדין, אשר מאחר שהוא נתפס כצד ה"חזק" במערכת היחסים שבין עורך דין ובין לקוח, עלול למצוא עצמו דווקא בנקודת חולשה במסגרת בירור משפטי של ההליך.

כאמור, המחלוקת בענייננו נוגעת לתוכנו של הסכם שכר הטרחה שנערך – אליבא דכל הצדדים – בעל פה (וראו לעניין זה סעיף 12 לתצהיר מר פיטשון מטעם התובעת).

מר פיטשון טען, כי הוא שהיה אחראי מטעם התובעת על ניהול משא ומתן מול עורכי הדין, לצד אחריותו לענייני כספים ובנקים. פיטשון אף ציין, כי הוא עצמו ניהל את המשא ומתן בעניין שכר הטרחה, ואף הגיע להסכם (וראו סעיף 20 לתצהיר פיטשון).

פיטשון טען בתצהירו, כי:

"אני סיכמתי על ייצוג התובעת בתביעה הנ"ל ע"י משרד הנתבעים וזאת תמורת שכר טרחת עורכי דין בשיעור 12,868 ₪ (כולל מע"מ). בין הצדדים לא נערך הסכם שכר טרחה בכתב וסיכום הדברים ביניהם בעניין זה, היה בעל פה.

במקרה דנן לא ראיתי כל צורך בעריכת הסכם שכר הטרחה בכתב, הואיל והוסכם כי שכר הטרחה ישולם מראש ומבעוד מועד לטיפול המשפטי בתיק ולא היתה כל היתכנות באשר להמשכיות העניין." (סעיפים 12 – 13 לתצהיר פיטשון)

לעומת זאת, טוען הנתבע 3, עו"ד מאיר אבו (להלן: "אבו"), כי סיכום שכר הטרחה נעשה מול אחיו, מר ירון אביב (להלן: "אביב"), וכי במסגרת המשא ומתן האמור, ביקש אביב מאבו להסכים ולטפל בתביעה תמורת שכר טרחה בהיקף מצומצם מזה המקובל במשרד. אבו גם הכחיש מפורשות את טענת פיטשון ביחס לסיכום עמו (וראו לעניין זה סעיפים 5 ו-6 לתצהיר אבו). אביב הגיש תצהיר מטעמו, ובו אישר את טענות אבו לעניין נסיבות ההתקשרות.

בתצהיר אבו הוצהר כי:

"...לאור הסכום הנמוך כל כך, סוכם באופן מפורש וברור, כי אם ייפסקו בפסק הדין בתיק אשקלון, הוצאות ושכר טרחת עו"ד, לטובת המשיבה, ישולמו מלוא הוצאות ושכר טרחה אלו למשרדנו ויהוו אף הם שכר טרחתנו" (סעיף 8 לתצהיר אבו, ראו והשוו גם סעיף 7 לתצהיר אביב)

שתי גרסאות עובדתיות לפנינו אפוא: